כשאנחנו מדברים על מערכות הפעלה, אנחנו בדרך כלל ניגשים ישר לחשודים הרגילים כמו חלונות או לינוקס, אבל יש פינה מרתקת שרבים מתעלמים ממנה: עולם ה- BSD (Berkeley Software Distribution) . בעיקרו של דבר, זוהי נגזרת של יוניקס שהחלה את פיתוחה במעבדות של אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, והפכה למרכיב מפתח במחשוב המודרני בזכות המיקוד שלה בחופש ויעילות.
מה שהופך את BSD למיוחד הוא ללא ספק רישיון התוכנה החופשי שלה . הוא כל כך פתוח שהוא כמעט גובל ברשות הציבור, מה שאפשר לא רק לפרויקטים קהילתיים לשגשג, אלא גם לחברות ענק לשלב את הקוד שלו במוצרים סגורים. אז, למרות שזה אולי לא נראה כך, לחלק ניכר מהטכנולוגיה בה אנו משתמשים כיום יש חלק מה-DNA של ברקלי בליבתה.
מקורה ואבולוציה של משפחת BSD
כדי להבין היכן אנו נמצאים, עלינו להביט אחורה לשנות ה-60, כאשר UNIX, אחת ממערכות ההפעלה המשפיעות ביותר בהיסטוריה, נולדה. בימיה הראשונים, מעבדות Bell של AT&T אפשרו לאוניברסיטאות כמו ברקלי להתעסק עם קוד המקור. המפתחים שם לא ישבו בחיבוק ידיים והחלו לחקור ולשפר את המערכת, ויצרו את מה שאנו מכירים כיום כ-BSD.
המצב הפך למתוח כאשר AT&T החליטה לבטל את רישיונותיה מסיבות מסחריות, מה שהוביל למאבק משפטי אבסורדי למדי . זה אילץ את האוניברסיטה לפתח גרסה עצמאית משלה. מאמץ זה הניב תוצאות מדהימות, שכן BSD תרמה חידושים שאנו מקבלים כיום כמובנים מאליהם, כמו מחסנית TCP/IP , שהיא למעשה השפה המאפשרת לאינטרנט לתפקד, כמו גם שיפורים בזיכרון וירטואלי ובמערכות קבצים.
עמודי התווך הבסיסיים: FreeBSD, NetBSD ו-OpenBSD
אם אתם רוצים להיכנס לעולם הזה, הדבר הראשון שתיתקלו בו הוא "שלושת הגדולים". נתחיל עם FreeBSD , שהוא כנראה הפופולרי מכולם. הוא יצא בשנת 1993, ומתמקד במתן ביצועים גבוהים וקלות שימוש . זוהי הבחירה המועדפת עבור שרתי תוכן אינטרנט ואחסון, ותומכת במגוון רחב של ארכיטקטורות מ-x86 ועד ARM 64-bit. יתר על כן, הוא האב של פרויקטים רבים אחרים כמו TrueNAS ו-GhostBSD.
ואז יש לנו את NetBSD , המלך הבלתי מעורער של ניידות קוד . המוטו שלו הוא כמעט "ברור שזה עובד על NetBSD", וזה לא צחוק, שכן הוא תואם למספר עצום של פלטפורמות (יותר מ-50!). הוא אפילו שימש במשימות חלל של נאס"א ובקונסולת Dreamcast האגדית של SEGA, מה שמוכיח שהוא יכול לרוץ כמעט על כל דבר עם שבב.
לבסוף, אנו מגיעים ל- OpenBSD . מערכת זו מקורה בפיצול של NetBSD עקב הבדלים בפילוסופיות של יוצריה. האובססיה שלה היא אבטחה ושלמות קוד . היא מגדירה את עצמה כ"מאובטחת כברירת מחדל" מכיוון שהיא בודקת בקפידה כל שורת קוד ומשביתה את כל השירותים המיותרים. לכן, זהו הכלי האידיאלי להקמת חומות אש או מערכות גילוי חדירות.
התפלגויות ווריאציות מעניינות נוספות
מעבר לשלושת העיקריים, ישנם כמה פרויקטים מעניינים מאוד. לדוגמה, DragonFly BSD הוא פורק של FreeBSD שיצא בשנת 2003 כדי להתנסות בניהול מקביליות ובמערכת הקבצים HAMMER, והוא חזק מאוד לחישוב טרנזקציונלי על שרתים.
אם אתם מחפשים משהו ידידותי יותר לשימוש יומיומי, GhostBSD היא הבחירה האידיאלית. היא מבוססת על FreeBSD אך מגיעה מוכנה לשימוש , עם סביבות שולחן עבודה כמו MATE ויישומים מותקנים מראש, מה שחוסך למשתמשים את הצורך להתמודד עם הטרמינל כבר מההתחלה. מצד שני, MidnightBSD משלבת קוד ממקורות שונים ומציעה סביבת Xfce שתרגיש מוכרת מאוד לאלו שמגיעים מ-Linux.
עבור אלו המעדיפים ניידות, יש את NomadBSD . זה מתנהג כמו מערכת יוניקס ניידת שמאתחלת מדיסק און קי, מה שהופך אותו למושלם לתיקון מערכת, שחזור נתונים או פשוט בדיקת המערכת מבלי לגעת בכונן הקשיח הראשי.
טביעת הרגל של BSD על תוכנות מסחריות ולינוקס
זה מדהים איך קוד BSD חלחל למוצרים שאנו משתמשים בהם מדי יום. הדוגמה הברורה ביותר היא macOS ו-iOS של אפל , שהליבה שלהם (Darwin) נגזר ישירות מ-FreeBSD. אנו מוצאים עקבות שלו גם בפלייסטיישן 4 ובנינטנדו סוויץ' , כמו גם בנתבים של מותגים שונים.
אפילו מיקרוסופט ווינדוס השתמשה בחלקים מחסנית הרשתות TCP/IP שלה . באשר ללינוקס, למרות שמדובר במערכת שונה, ישנן הפצות שמנסות לחקות את פילוסופיית BSD . Void Linux , לדוגמה, משתמשת במערכת ניהול חבילות בהשראת pkgsrc של NetBSD, ו-CRUX משתמשת בסקריפטים של אתחול הדומים מאוד לאלה של מערכות ברקלי.
סיכום המשפחה ונגזרותיה
עץ המשפחה של BSD הוא עצום. החל מגרסה 4.4BSD-Lite האגדית ועד לפרויקטים מיוחדים כמו OPNsense ו-pfSense , שהם חומות אש מבוססות FreeBSD, הרבגוניות היא עצומה. היו גם פרויקטים שכבר לא נוספו כמו TrueOS ו-PC-BSD, שניסו להביא את חוויית שולחן העבודה להמונים.
חשוב להבין שמערכות אלו אינן תחליף ישיר ל-Windows או Linux עבור המשתמש הממוצע, מכיוון שהן אינן מתעדכנות בתדירות גבוהה או בעלות אותה תמיכה נרחבת בחומרה. עם זאת, עבור אלו שרוצים ללמוד על ארכיטקטורת מערכת הפעלה או זקוקים ליציבות שרתים קיצונית , הן פנינה טכנולוגית.
כל המערכת האקולוגית הזו, שנולדה מסקרנות אקדמית וממאבק למען קוד פתוח, הותירה חותם בל יימחה על המחשוב. מיצירת שקעי אינטרנט ועד להקמת מערכות ההפעלה של אפל, מורשתו של ברקלי ממשיכה לחיות בכל חבילת נתונים שעוברת ברשת ובכל שרת שמעדיף אבטחה וחוסן על פני שיווק.
